מדד נשות העסקים בישראל

סוג הדו"ח: דו"ח מותג חודשי – R/Monthly

רקע:

ניטור וניתוח של השיח הדינאמי ברשת הוא כלי מצוין להעריך את הדרך שבה הציבור תופס דמויות מוכרות ובולטות. כשם שאנשים נוהגים לדבר ברשת על מותגים שהם אוהבים – לצד אלו שמעוררים בקרבם אנטגוניזם – הם גם מדברים על אנשים אחרים: סלבס, פוליטיקאים, אנשי עסקים, ספורטאים מוכרים ולמעשה כל דמות ציבורית. אם בעבר המדד היחידי למידת העניין הציבורי שמייצרת דמות מוכרת היתה מספר האזכורים בעיתון, הרי שבעשור האחרון הפכה הרשת – ובפרט המדיה החברתית – לנייר הלקמוס שמגלה באמת מי מעניין את הציבור, ועל מי מדברים הכי הרבה.

האתגר:

מגזין "ליידי גלובס" פנה ל-Buzzilla בבקשה לייצר מדד פופולאריות של נשות העסקים המשפיעות במשק. במילים אחרות, על מי דיברו הכי הרבה בחודש החולף, ובאילו הקשרים? הנתונים שמדד כזה מספק מעניינים, מאחר והוא מאפשר לא רק לדעת מי מצליחה לעורר יותר תהודה ועניין בקרב הציבור, אלא גם לבחון איך משתנה לאורך זמן מידת הפופולאריות לאותו אישה, על רקע אירועים ציבוריים וחדשותיים שבהן היתה מעורבת. במהלך שנת 2010 הושק המדד, שפורסם מדי חודש במהדורה המודפסת של "ליידי גלובס" והציג דירוג של חמש הנשים המדוברות ביותר ברשת באותו חודש.

ממצאים:

הממצאים שמוצגים כאן הם נתוני מדד חודש יולי 2011, שפורסמו בגיליון אוגוסט. העובדה שגם במהלך יולי – חודש אחרי שפרץ "חרם הקוטג'" – זהבית כהן היא אשת העסקים המדוברת ביותר ברשת, מעידה על כך שלמרות סיום החרם, המחאה האמיתית לא נעלמה. משנה תוקף לטיעון הזה ניתן מהעובדה שכהן היתה רחוקה מלהיות הדמות המדוברת או המוכרת ביותר בקרב נשות העסקים הבולטות בישראל. למעשה, מחוץ לשוק ההון ולמדורי הכלכלה היא היתה כמעט אנונימית – בייחוד בהשוואה לאושיות דוגמת עפרה שטראוס ושרי אריסון.

שמה של ענבל אור, "נסיכת הנדל"ן", עולה בחודש יולי על רקע מחאת הדיור. אור הגיעה לסיור מתוקשר במאהלי המחאה ברוטשילד, חמושה בהצעה חברתית להקצות בכל פרויקט דיור חדש דירות להשכרה במחיר מוזל. המהלך הזה תרם לשיח החיובי עליה באותו חודש. מה שדווקא לא בדיוק עזר לה מבחינה תדמיתית, למרות ששב ועלה בשיח הגולשים עליה, היה פיצוץ העסקה לרכישת הפנטהאוס המפואר של פנינה רוזנבלום ברמת גן. אין ספק שפיצוץ העסקה, שלווה בהאשמות הדדיות והעלתה את שתי הנשים לכותרות, לא הטיבו עם הדימוי שלה בתקופה שבה ניכר מאמץ של בעלי הון להצניע מעט את הנראות התקשורתית שלהם ולנסות לצמצם מהלכים שמשדרים פאר וראוותנות.

חמש הנשים המדוברות ביותר ברשת, יולי 2011

גם שרי אריסון עולה לדיון בהקשר נדל"ן, אבל מה שעומד במרכז השיח הציבורי היא לא הפעילות העסקית של קבוצת "שיכון ובינוי" שבבעלותה, אלא דווקא סיום עבודות הבנייה של מגדל G ברח' שאול המלך בתל אביב – מגדל שבו רכשה אריסון פנטהאוז מפואר ושמזדקר לעין מהמוקד של מאהל המחאה בצפון רחוב רוטשילד.

תובנות:

אי-אפשר לבחון את השיח על נשות העסקים המובילות בישראל מבלי להתייחס למחאת האוהלים שפרצה זמן קצר לאחר חרם הקוטג'. נפח השיחה על כהן וניתוח התכנים שעולים בדיונים עליה משקפת את תחושת הציבור היא שהחרם אמנם צלח, אבל הנפגעים ממנו היו בעיקר הרפתנים והחקלאים ופחות תנובה וקרן אייפקס.

ככלל, ניתוח השיח הציבורי ברשת המחיש את החשיבות של הימנעות ממהלכים שמשדרים רהבתנות בימי המחאה. מעניין לראות שהתפיסות הציבוריות מונעות בעיקר על ידי סמלים – לא המהלכים העסקיים בפועל נשפטים, אלא התנהלות הכללית מול התקשורת והציבור. המחאה שינתה באופן קיצוני את תפיסת העושר, ובעיקר אלו המחזיקים בו, שהפכו בתוך מספר שבועות ממושא הערצה למטרות לחצי ביקורת, וסמל לאי-השוויון שסודק את מבנה החברה הישראליות ומנוגד לערכיה.

הורדה של מדד נשות העסקים בישראלהורד קובץ PDF