למה 14% מהעסקים בארה"ב חוסמים את פייסבוק – ולמה זה לא חכם

2 תגובות

לא מעט חברות ותאגידים בארה"ב חוסמים אתרים מסוימים בפני גלישה של עובדיהם. המטרה הרשמית: למנוע את השחתת זמנו של העובד היקר. יש חברות שחוסמות את Gmail (ככה הן גם יכולות להשגיח שהעובדים לא ישלחו קורות חיים למתחרים…), אחרות סוגרות מאחורי סורג ובריח אתרי ספורט והימורים. ומה האתר שחברות אמריקאיות חוסמות יותר מכל אתר אחר? לא אתרי פורנו, לא אתרי צ'אטים, אפילו לא את יוטיוב – על אף העובדה ש-99% מהסרטונים שנמצאים שם הם בידוריים באופיים, וככל הנראה אין קשר ביניהם לבין העבודה שאתם אמורים לעשות ברגע זה.

פייסבוק. בראש רשימת האתרים הנחסמים על ידי חברות בארה"ב

האתר החסום ביותר במקומות עבודה בארה"ב הוא פייסבוק: לא פחות מ-14% ממקומות העבודה שנבדקו בסקר מקיף של חברת אבטחת הרשתות OpenDNS מונעות מהעובדים שלהם לעדכן סטאטוסים ולראות תמונות של חבריהם בשעות העבודה. אתר הפורנו הפופולרי Redtube, לשם השוואה, נחסם רק ב-1.4% ממקומות העבודה (ותסלחו לנו שלא צירפנו כאן לינק, כן?)

אז ממה הבוסים חוששים כל כך, בעצם?

הטיעון הרשמי שבו המנהלים ממהרים לנופף הוא פגיעה בתפוקה. המשוואה פשוטה: כל דקה בפייסבוק היא דקה שלא ישבתם על וורד או אקסל.

מומחי שיווק דיגיטל סבורים שזאת ראייה צרה. עסק שחוסם את הגישה של עובד לפייסבוק, פוגע בעצמו פעמיים: הפגיעה הראשונית, המיידית, היא במורל העובדים. אנשים הם לא מכונות, הם זקוקים להפוגה של כמה דקות בין הטבלאות, הגרפים והמסמכים. זאת עובדה. פייסבוק נותן להם בדיוק את זה: העובדה שמרבית הפעילות שבו מבוססת על עדכוני סטאטוסים קצרצרים או קליפים של דקה-שתיים, הופכת את הגלישה לשיטוט מהיר ומזדמן, ולא באמת מאפשר לשקוע בו לזמן ארוך בכל פעם.

קחו את זה מהאדם, וקבלו עובד מתוסכל. זה אולי מעט מרחיק לכת, אחרי הכל העבודה שהוא אמור לייצר היא מהות העשייה שלו, אבל בלי פייסבוק הוא יהיה קצת פחות מאושר, קצת יותר מתוח, קצת פחות נלהב להמשיך לעבוד הרבה אחרי שחושך בחלון.
אבל זו רק הרמה הראשונה. מנכ"ל שמחליט לחסום מהעובדים את פייסבוק רואה באתר איום, ומסרב לראות את ההזדמנות העסקית שהאתר הפופולרי בעולם טומן בחובו. העובדים יכולים לדבר על החברה ברשת, לספר על התפקיד שלהם, ולהגביר את התהודה התקשורתית לחברה. הם גם יכולים ליצור קשר בלתי-אמצעי באמצעות הרשת החברתית עם לקוחות, ספקים ומשקיעים. יותר מהכל – הם מציגים את הפנים שמאחורי התאגיד. וכמו שאנשים נוטים לאמץ מותגים שהם אנושיים וחמים יותר על פני כאלו שהם קרים ומנוכרים, כך הם ייטו לחשוב באופן חיובי יותר על חברה שמיוצגת ברשת על ידי אנשים בשר ודם, ולא רק באמצעות לוגו שמודבק על מוצר.

ויש עוד יתרון: מי שנמצא ברשת יכול גם להקשיב. לשמוע מה אומרים על החברה שלו. זה אף פעם לא יכול להוות תחליף למחקר מסודר של השיחתיות ברשת על מותג מסויים, אבל זה בהחלט שם יד על הדופק כדי לחוש אם מתפתח דיון על החברה. תלונה של לקוח יכולה להתפתח לשיחה ערה בפייסבוק. עובד של החברה שמזהה את השיחה יכול להגיב, או לפחות לעדכן את איש היח"צ או את מנהלת קשרי הלקוחות של החברה על התלונה, לפני שהיא מתפתחת למימדים שעלולים לגרום נזק תדמיתי לחברה.

מי שחוסם את פייסבוק בפני העובדים לא רואה את כל זה. להגביר את הפרודוקטיביות? יותר כמו לטמון את הראש בחול. זה לא עזר לשליטי ערב מאלג'יריה ועד תימן. כנראה שזה גם לא יעזור לעסק שלכם.

2 Comments

  1. Posted 16 באוגוסט 2011 at 4:31 | Permalink

    לא רואה סיבה לחסום את פייסבוק.
    עבודות בארה"ב דורשות כוח אדם וזוהי דרך נפלאה למצוא עובדים חדשים ורעננים.
    קיימת בעיה עם ההתמכרות לפייסבוק עם זה אני מסכים

  2. Posted 16 באוגוסט 2011 at 4:31 | Permalink

    לא רואה סיבה לחסום את פייסבוק.
    עבודות בארה"ב דורשות כוח אדם וזוהי דרך נפלאה למצוא עובדים חדשים ורעננים.
    קיימת בעיה עם ההתמכרות לפייסבוק עם זה אני מסכים

הוסף תגובה

נא למלא את השדות המסומנים, תודה!
נא למלא כתובת מייל תקינה
שולח את הטופס!
שדה חובה
שדה חובה