מחקר: השיח על בכירות ברשתות החברתיות עדיין עוסק במראה החיצוני

השיח על נשים בכירות במשק או מובילות דעה מתמקד עדיין במראה החיצוני שלהן ובנושאים אישיים, ולא על הרקורד המקצועי שלהן. כך עולה ממחקר שנערך בחברת באזילה לניטור מדיה חברתית לרגל יום האישה.

לפי מרב בורנשטיין, מנהלת מחלקת המחקר בבאזילה, השיח על הנשים ברשתות החברתיות נוטה להיות רחב יותר יותר- כאשר המועמדים הגבריים לתפקידים פוליטיים או בכירים אחרים זוכים לעיתים ליחס של "ברור מאליו" ו"נון אישיו", בעוד הנשים המועמדות מביאות שיח רב, הדן בהן וביכולותיהן.

בתחום הכלכלי נבדקה ההתייחסות למתמודדים לתפקיד מנכ"ל בנק לאומי בתקופה שלפני מינוי רקפת רוסק-עמינח. לפי בורנשטיין השיח הכללי על המועמדים לתפקיד מנכ"ל בנק לאומי עסק בעיקר בגובה המשכורת המוצעת- כאשר השיח על המועמד הגברי התמקד באספקטים עניינים והשיח על המועמדת נבע מהתייחסות למשכורתה כ"משכורת שנייה" ולא כמייצגת כישורים ויכולות. 20% מהשיח על מינויה של רקפת רוסק היה שיח שעסק בנושאים אישיים, בעוד שאצל המועמד המתחרה לא היה שיח כזה בכלל. 57% מהשיח הזה על רוסק-עמינח התרכז בפן האישי, במידת יופיה של המועמדת ובשאלה האם היא נחמדה.

צילום: Dreamstime

 

"בעוד שהשיח האישי על רוני חזקיה כלל בעיקר פרטים ביוגרפיים יבשים- תפקידו הקודם כמפקח על הבנקים וניסיונו המקצועי, השיח האישי על רוסק עמינח כלל דיונים מפורטים על אופייה ודרכה המקצועית. דיונים אלו התאפיינו בשיח שכוון להקטנה וגידור בתוך נושאים נשיים- כמו מראה חיצוני והרגלי בילוי", אומרת בורנשטיין.

"קצת יותר מ- 40% מהשיח היה שיח המבטא חוסר אמון ביכולות של המועמדת: "מי נותן לילדה לנהל בנק", "ילדת תפנוקים", "בת טיפוחים" – ביטוי שהופיע בעשירית מהשיח, והשוואות פיזיות לגליה מאור", אומרת בורנשטיין. "בהקשר לרוסק עמינח 20% אחוז מהשיח לא היה רלוונטי, לעומת 0% שיח לא רלוונטי אצל רוני חזקיה".

המחקר בחן את השיח במדיה החברתית לגבי נשים בעסקים ובפוליטיקה וההבדל בינו לבין השיח על גברים בתפקידים דומים. במסגרת המחקר נקראו דיונים ברשתות החברתיות המתייחסים לאירועים שונים כמו תקופת הבחירות, ההתמודדות למנכ"לות בנק לאומי והמחאה החברתית. לצורך הניתוח נדגמו בחודש דצמבר מעל 400 דיונים מהפייסבוק, טוויטר, בלוגים, כתבות עיתונאיות, טוקבקים ופורומים.

"מהדיונים עלו שני דפוסי התייחסות עיקריים: – כלפי הגבר: מועמד רציני שהגיע לתפקידו כתוצר של רקורד מקצועי ועבודה מאומצת וכלפי האישה: ילדה חמודה שהגיעה לתפקיד בדרך לא ברורה, בעזרת כישורים מוטלים בספק", אומרת בורנשטיין.

היא מציינת כי אותה מגמה ממשיכה גם בתחום הפוליטי. "בחודש דצמבר- חודש ההכרזה על הרכבי הרשימות השונות לבחירות, כ- 27% מהשיח על ציפי ליבני היה שיח בנושאים אישיים ולא פוליטיים. מתוכם כמעט 90% מהפוסטים התייחסו לליבני אישית, כולל משחקי מילים על שמה ועל שם התנועה", אומרת בורנשטיין. "השוואה לשאול מופז באותה תקופה מראה היעדר מוחלט של התייחסות אישית. השוואה לשר כחלון מראה כ- 10% של שיח אישי, מרביתו ייחוס תכונה של "גבר" לשר".

בורשטיין מציינת כי במקרה של יאיר לפיד, בדומה לנשים שנסקרו, כ- 40% מהשיח היה שיח אישי. שני שליש מתוך השיח האישי התייחס למראהו החיצוני. "ההבדל העיקרי הוא שאין שיח של "הקטנה". אין בו זלזול או כינויי "ילד" למיניהם. יש התייחסות לפרשת הדוקטורט ולתפיסתו כ"יהיר"",אומרת בורנשטיין. "תגובות חיוביות כמו "יהיה ראש ממשלה חתיך" ואפילו התייחסות לג'ל בשיער, מציבות אותו קרוב יותר באופי ההתייחסות לנשים שנסקרו מאשר לגברים", אומרת בורנשטיין.

המחקר המלא הוצג במסגרת כנס יום האשה בלהב הפקולטה לניהול אונ' תל אביב.

לצפייה בכתבה המלאה כפי שפורסמה ב"דה מרקר", הקישו כאן