כשמחקר שיווקי פוגש את חוויית המשתמש

כמה פעמים יצא לכם לקרוא דוחות ומחקרי שיווק והרגשתם שאתם הולכים לאיבוד בין הגרפים, הטבלאות והניתוחים הסטטיסטיים ? התמורות בעידן הדיגיטלי מעצימות את הבעיה, מקורות המידע יותר מגוונים, כמויות המידע הרבה יותר גדולות והם זורמים אלינו כמעט בזמן אמת, כתוצאה מכך אנשי השיווק ומנהלי המותג מצפים לקבל חיוויים הרבה יותר פשוטים וברורים ש"יספרו" להם מה קורה כרגע בשווקים שמעניינים אותם.

 העידן הדיגיטלי וההתפתחות המואצת של תחום "הביג דאטה" יצרו, מצד אחד מצב שבו אנו חשופים לכמויות עצומות ומגוונות של מידע שאנחנו לא יכולים להכיל, אך מהצד השני נוצרו הזדמנויות חדשות להבנה יותר עמוקה של עסקים וארגונים ממגוון אספקטים. אחת ההזדמנויות נמצאות בתחומי המחקר השיווקי – שבעידן ה"ביג דאטה" מאפשר לנו לחקור ולגלות רבדים חדשים על הסביבה השיווקית שבה העסק שלנו פועל.

 בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר פתרונות וכלים טכנולוגיים לאיסוף מידע מאסיבי ממגוון מקורות, מיון והבניית המידע וטכנולוגיות שעוסקות בפענוח אוטומטי של טקסטים ומגמות. במקביל למגמות הטכנולוגיות חברות מחקר החלו בפיתוח מודלים מחקריים שיותאמו לניתוח מידע ממגוון מקורות ולפענוחו בזמן אמת, בחלק מהמקרים ללא מגע יד אדם. השילוב בין הטכנולוגיה לבין המתודולוגיה של אנשי המחקר – הולידו חברות, כלים ומוצרים חדשים שנועדו להתמודד עם כמויות המידע ולספק תובנות שיווקיות מהירות.

אתגר נוסף שעומד בפני חברות אלו היא – הנגשת המידע המנותח ללקוחות שלהם (מנהלי שיווק, מנהלי מותגים ומנהלים בכירים) – אם באמצעות דו"ח או מצגת או ממשק – הוא צריך להיות פשוט קצר ומתומצת, לא עוד מצגות PPT הכוללות מעל 100 שקפים, פונטים צפופים, נוסחאות ומשתנים לא ברורים – שרק אדם אחד או 2 בארגון מבינים על מה מדובר.

 משיחות שלנו עם אנשי שיווק ומנהלי מותגים בארץ ובעולם שנעזרים בכלים של Buzzilla (או של חברות מתחרות) אנחנו לומדים שבהרבה מקרים יש תחושה של "רעש" שנובע מהצפה של נתונים לא רלוונטים או לא מפוענחים, מה שלעיתים מטשטש את החלקים הברורים שיש בדו"ח או בממשק (במקרה של מערכות און ליין)

שלב קריטי שיש להתמודד עימו בתהליכי פיתוח המוצרים החדשים הוא שלב ה Storytelling : איך אנחנו הופכים את כל המידע שכולל מספרים, סטטיסטיקות, גרפים וחיוויים ויזואליים למיניהם – לסיפור פשוט, קוהרנטי, שממנו יהיה ניתן להבין מה השורה התחתונה בצורה פרקטית ומעשית (או כמו שקוראים לזה בשפה השיווקית (Actionable Insight 

אחת משיטות העבודה שמסייעות למפתחי\מנהלי המוצר לספר את הסיפור, היא להוסיף לתמהיל הפיתוח של המוצר ולתהליך העבודה – את דיסציפלינת "חוויית המשתמש" (UX), מתודולוגיה שברוב המקרים מוכרת לנו מסביבת פיתוח אתרים, פיתוח תוכנות, אפליקציות וכד', אך ככל שהזמן עובר היא מוצאת את מקומה ביותר ויותר תחומים.

דיסציפלינת ה – UX טומנת בחובה מספר תחומים כמו, עיצוב, ארכיטקטורת מידע, הנדסת שימושיות, עיצוב ממשק ואסטרטגיית תוכן – מה שמאפשר למנהלי המוצרים סביבת עבודה בינתחומית ליצור תמהיל נכון בין תחומי היצירה במטרה ליצר דוחות וממשקים הרבה יותר ברורים וקוהרנטיים.
 

כיצד דיסציפלינת ה – UX משפיעה ותשפיע על פיתוח תוצרי המחקר השיווקי

·      בונים סיפור -  גיבוש נרטיב שנובע מנתונים שנותחו, מה נרצה להציג ובאיזה שלבים. 

·      ארכיטקטורת מידע – הבניית מערך שלבי לחשיפת היררכית המידע, לדוגמא ריכוז נתוני המסקנות ב Dashboard מרכזי כחלק מתמצית מנהלים, חלוקה לפרקי משנה עבור כל אשכול נתונים וכד'

·      עיצוב – העיצוב כאן הוא לא רק יופי או נוחות שימוש, מדובר בפיתוח שפה עיצובית ואינפוגרפית שתשרת את "התמונה הגדולה", שפה פשוטה ונגישה כך שכל אחד יוכל להבין את הדו"ח ומסקנותיו.

·      ניווט – רובד אינטראקטיבי שמאפשר מצד אחד לראות את הנרטיב של הסיפור שלב אחר שלב, אבל יחד עם זאת לאפשר גישה אינטואיטיבית ונוחה לחלקים עמוקים יותר.

בהקשר אני רוצה להביא כאן דוגמא לאחד מהמוצרים המרכזיים שאנו מפתחים ב- Buzzilla שעוסק בקשר שבין שיח הגולשים בעולם המקוון לפענוח מעמדו של מותג ביחס לקהל, למתחרים ולקטגוריה שבה הוא פועל, שם המוצר – BPI-Brand Perception Index.

בימים אלה סיימנו את גרסת האלפא של מוצר ה-BPI - שבו הדוחות מופקים באופן אוטומטי על ידי המערכת, עלפי  דרישת הלקוח ומוצגים ללקוח באמצעות ממשק המשתמש של מערכת Buzzilla. להלן הצצה למספר ממשקים מגרסת האלפא של המוצר:

 הכותב: גיא מור – הוא מייסד וסמנכ"ל פיתוח המוצרים של חברת Buzzilla

• גוגל+
• פייסבוק
• טוויטר
• דוא"ל